פירורי היבטים "שמות"
מכל הכינויים שנתן, לקרוא לספר החדש שהחלנו לקרוא, תפס "שמות"!
לא "החומש השני"
לא "ספר הגאולה"
הכי פשוט והכי עמוק.
מדוע בכלל, היה צריך לחזור על רשימת הבאים מצרימה? אומנם, רק על בני יעקב חזרה תורה, ואילו שאר הנפשות, נכללו ב"איש וביתו"
הרוצה להזכר, יכול לחזור לפרשת "ויגש", אם כן מה הטעם בחזרה?
ברור, שאין זה, לצורכי, מידע! אלא רשימה מכוננת.
"נכנסו ככה, (משפחה מצומצמת) ויצאו ככה... (גוי גדול עצום ורב)"
כבסיס לשינוי המדהים והַמְיָרֵא, ("ויקוצו מפני בני ישראל") וכבסיס למעשה אלוהי! והבטחתו לאברהם: "ואעשך לגוי גדול..." עומדים שמות בני ישראל.
השמות שנתנו אִמהותינו ומקצת גם יעקב... הם השורש האלוהי לקיומנו הלאומי, ללא שיור לעצמנו רק "לשמך תן כבוד".
בשמות הילדים שעתידים להיות עם אלוהי, גנוזות כל התפילות והייחולים, כל "תאוות גבעות עולם" - "אלו האִמהות". הנה הזרע הנטמן באדמת מצרים... העומד להפליא עין כל, "גפן ממצרים תסיע..." על שקית הזרעים לא הייתה הערת אזהרה: "עלול לצמוח עד לב השמים" מפתיע...
השמות שלנו, הם תפילות הורינו ואהבתם... הכח המצמח של האומה... "ויוסף היה במצרים..." הוא כבר חכה לנו שם, הוא גלה לנו סוד הגאולה. "פקוד יפקוד..." לפקוד זה לקרוא רשימת שמות, "פלוני נמצא? אלמוני ישנו? היכן פלונית ואיֶה בת אלמוני... " "מפקד שמות"
כל יחיד העולה לקרוא בתורה נקרא בשמו ושם אביו, והמקום האהוב עלי ביותר, הוא בית הכנסת שבו הגבאי עושה "מי שברך", אבל רק לאישה! "פלונית בת פלוני ולכל יוצאי חלציה..." ?
זה סוגר עבורי את מעגל העליה לתורה. "אשר בחר בנו מכל העמים! (תחילה) ונתן לנו את תורתו" "מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את האישה... ! בזכות נשים צדקניות נגאלו, ועתידים כך להגאל, בתפילות הגנוזות בשמות "ובשמך יגילון...