פירורי היבטים "כי תבוא"
הקדימון, "כי תבוא" או "כי תבואו" מהווה פתיח לכמה מצוות : נגע צרעת הבתים, עורלה, העומר, שמיטה, נסך יין, מינוי מלך. אלו אכן מצוות המתקיימות בארץ.
הביטוי "והיה כי יביאך", מופיע ארבע פעמים.
אך הביטוי, "והיה כי תבוא\ו" מופיע רק בשתי מצוות, מצוות ביכורים, ובמצווה לספר לבנים, להגיד, ולאמר. "והיה כי תבואו אל הארץ אשר יתן ה' לכם כאשר דבר, ושמרתם את העבודה הזאת." אכן הקשר הזה, בין שתי מצוות אלו, משמש אותנו בליל הסדר, ו"מקרא ביכורים" מהווה את עיקר "המגיד".
השינוי בקדימונים, מעורר את תשומת ליבי, לכמה הארות. "והיה כי תבוא" של ביכורים, זהה לראשית המסע, לרגעים שלפני לקיחת השה לקרבן פסח, כל שנה באביב, תשמרו את העבודה, ותספרו לבניכם. ומיד עם בוא ראשית התבואות והפירות, של הארץ, תגידו, זאת לפני ה' וכוהניו. הזהות בין המעשה הראשוני האלוקי, יציאת מצרים נמשכת במעשכם, כאן בארץ, בהבאה והגדה. כאומרים לה' ולפניו: "הצלחת במעשיך, ה', הגדתי כי באתי וכי הבאתי, אני מודע לנקודת הראשית."
שני קדימוני ה "והיה" יוצרות קו ישר של נצח. "אשר לא ישקר ולא ינחם". גם באחרית הימים, ביאה שלישית לארץ, אנחנו החיים כאן ועכשיו. יצלח ה' במעשיו, עלינו איתנו ועמנו. הלואי ותגבַּר התודעה הזאת, ונראה באחרית את הראשית. ביכורי אמת, שמארץ תצמח.