פירורי הבטים "עקב"

פירורי היבטים "עקב"

"בְּעִקְבוֹת, שתשמעו... " או "בֵּעִקְבִיוּת, תשמעו..."?
דוד בתהילים, שלוש פעמים מציב מילה זו, 'עקב'
"גם עבדך נשמר בהם, בשמרם עקב רב" פרק י"ט
"הוריני ה' דרך חוקך, ואצרנה עקב" פרק קי"ט
"נטיתי ליבי לעשות חוקיך, לעולם עקב" פרק קי"ט
נראה שכוונתו, בפרק קי"ט, לַעִקְבִיוּת, שצריך, לקיום רצון ה'. לא רק כשזה "בא לי בטוב" או כל סיבה מעכבת אחרת, אלא תמיד!
שני עניינים שונים יש בעקביות, אחת, ללכת בעקבות, הוריני ד' דרך חוקיך, ועקב, כך, שאתה ד' תוריני את הדרך, אלך בעקבותך. והשני, הטיית הלב, שיהיה ליבי נוטה תמיד! לעשות חוקיך, ואז אוכל להתמיד בכך בעיקביות.
הכתוב בפרק י"ט דורש הסבר. הנושא, הוא התורה ומצוותיה! אם כן, מה משמעות דברי דוד, "גם עבדך נזהר בהם, (הכוונה למצוות!) בשומרם, עקב רב" היה לו לאמר "בשומרו" ואז, גם זה משמעותו, כמו בקי"ט, בעקביות...?
נראה שכוונתו, שהמצוות, הם השומרות!
"עבדך", אומר דוד, "נזהר במצוות, כי הוא מבין, את מה שקורה, בעקבות כך. קיום המצוות הוא, מסבב עניינים גדולים, אלוהיים, כשאבין את הנסיבתיות הזו, אלך בעקבות ה' (שהמצוות, הם סימני צעדיו) ולוואי, ואעשה זאת בעקביות..."
שלוש משמעויות יש ל'עקב"
1) להלך אחרי... לעקוב.
2) להתמיד...
3) נסיבות שיבואו... "עקב כך"
יפה מתחילה הפרשה במילה: "והיה..." 'היה' לשון עבר, 'ו' ההיפוך, אומרת לשון עתיד, כל הרעיון במילה אחת. "כשהעתיד, הבא עקב, מעשי העבר, הוא עיקבי בהווה, מופיעה בי ההוויה! כשאני חי, רק את החוויות, עלולים, עקבי לדוש, את הקטן והשגרתי, וראשי יחפש את המיוחד והמסעיר... וכשאזכר, שה' הוא הנותן בי כח לעשות חיל... אהיה מראש ועד עקב נכון ועקבי... כן יהי רצון...